למה האיש הכי עשיר בעולם מרגיש ריק?
ישבתי לפני שבוע מול יזם הייטק ישראלי שמכר את החברה שלו ב-300 מיליון דולר. משרד פנטסטי בתל אביב, נוף לים, צוות מעולה. שאלתי אותו: "מה הלאה?"
הוא הביט בי והפתיע אותי: "אני לא יודע. יש לי כסף, אבל אני מרגיש שמשהו חסר. אני בא לעבודה כל בוקר, אבל לא יודע באמת בשביל מה."
זה לא סיפור יוצא דופן. זו המציאות של אלפי אנשים שאני פוגש. המשרדים שלנו ב-La Mercanti מלאים בחברות מצליחות, אבל הלבבות? לפעמים ריקים.
מה שדון לואיג'י ג'וסאני הבין על העבודה
דון ג'וסאני, כומר ומורה איטלקי שהשפיע על מיליוני אנשים במאה ה-20, אמר משהו מרתק על חג המולד:
"חג המולד הוא החיבוק של אלוהים לאנושות. לא רעיון, לא תיאוריה – אלא נוכחות."
מה זאת אומרת "נוכחות"?
חשבו על הבוקר שלכם. אתם מגיעים למשרד. פותחים את המחשב. בודקים מיילים, משימות, פגישות. אבל למה? בשביל מה?
רוב האנשים עונים: "בשביל המשכורת, בשביל הקריירה, בשביל ההצלחה."
אבל ג'וסאני מציע משהו אחר: "לקום בבוקר ולזכור שכל היום שייך למישהו אחר – זו חופש אמיתי."
זה נשמע מוזר, לא? איך זה שלשייך את היום שלי למישהו אחר זה חופש?
הנה התשובה: כשאתה עובד רק בשביל עצמך, אתה לבד. כשאתה מבין שהעבודה שלך משרתת משהו גדול יותר – משפחה, חברה, קהילה, אנושות – אתה פתאום לא לבד יותר. יש לך מטרה. יש לך נוכחות שמלווה אותך.
מה אמר האפיפיור ליאון ה-14 השבוע
האפיפיור החדש, ליאון ה-14 (הראשון שלו כאפיפיור), אמר משהו עוצמתי לפני ימים ספורים:
"אל תיתנו לשופינג המטורף לרוקן את חג המולד. במקום זה, הזמינו אדם עני או בודד לארוחת חג המולד שלכם."
זה לא דבר טריוויאלי. האפיפיור מדבר על משהו מהותי: המולד אינו על דברים, אלא על אנשים. על יחסים.
הוא גם הזהיר מפני "אקטיביזם תזזיתי" – הריצה התזזיתית לארגן, לקנות, להכין – שגורמת לנו לפספס את מה שבאמת חשוב: להיות נוכחים.
השאלה שהרג את צ'רלי קירק והשאלה שהוא השאיר לנו
אתם זוכרים את צ'רלי קירק? הפעיל האמריקאי הצעיר שנרצח לפני מספר חודשים? לפני מותו, הוא אמר משהו שמהדהד עד היום:
"אני רוצה שיזכרו אותי בגלל האמונה שלי, לא בגלל ההישגים שלי."
קירק לא דיבר על דת פורמלית. הוא דיבר על משהו יותר עמוק: לחיות בשביל משהו שנשאר אחרי שאתה הולך.
חשבו על זה בהקשר של העבודה: בעוד 50 שנה, מה יזכרו מכם? את הפרויקט שעשיתם? את הכסף שהרווחתם?
או את האופן שבו טיפלתם באנשים? את החיוך שנתתם? את הסבלנות שהראיתם כשהכול קרס?
הדבר שאתאיסטים וקתולים יכולים להסכים עליו
אני יודע שרבים מכם לא מאמינים באלוהים. ואני מכבד את זה.
אבל גם אם אתה אתאיסט מובהק, יש כאן משהו שאתה לא יכול להתעלם ממנו: האדם נברא ליחסים.
אי אפשר להיות מאושר לבד. זה פשוט לא עובד.
המדע מוכיח את זה: מחקרים של הרווארד מראים שהדבר המספר אחת למאושרות בחיים הוא איכות היחסים שלנו – לא כסף, לא תהילה, לא הצלחה.
חג המולד, בבסיסו, מזכיר לנו משהו פשוט: יש משהו גדול מאיתנו. ואנחנו לא לבד.
בין אם זה אלוהים, בין אם זה האנושות, בין אם זו המשפחה שלך – חיים שמחוברים למשהו גדול יותר הם חיים עם משמעות.
איך זה קשור לעבודה שלך?
עכשיו אתה חושב: "יפה מאוד, אבל מה זה קשור למשרד שלי בהרצליה?"
הכול.
חשוב על הפגישות שלך השבוע הקרוב. עם הלקוחות, עם הצוות, עם הספקים.
שאל את עצמך:
- האם אני באמת נוכח כשאני מדבר איתם? או שאני עם הראש במקום אחר?
- האם אני מתייחס אליהם כאל אמצעי להשגת מטרה? או כאל בני אדם שיש להם סיפור, חלומות, כאבים?
- האם העבודה שלי משרתת משהו מעבר לתוצאות הרבעון? האם היא עוזרת לאנשים לחיות טוב יותר?
שלוש הצעות קונקרטיות לשבוע הבא
1. בוקר של נוכחות
כשתגיע מחר למשרד, לפני שתפתח את המחשב, עצור לרגע. אמור לעצמך: "היום הזה לא רק שלי. הוא גם של האנשים שאני הולך לפגוש." זה יכול להישמע מוזר בפעם הראשונה, אבל נסה. זה משנה את האווירה.
2. פגישה אחת אמיתית
בחר אדם אחד השבוע – עובד, לקוח, שותף – ותן לו 15 דקות של תשומת לב מלאה. ללא טלפון, ללא מחשב. רק הוא ואתה. תשאל: "מה באמת קורה איתך?" ותקשיב. באמת תקשיב.
3. הזמנה בלתי צפויה
כמו שהאפיפיור ליאון אמר – במקום עוד מתנה שלא צריך, הזמן מישהו שלא ציפית להזמין. עובד שיושב לבד בחגים, שכן שאין לו משפחה בארץ, מישהו שיודע שלא יהיה לו לאן ללכת בערב חג המולד.
זה לא פעולת צדקה. זו פעולה של נוכחות אנושית.
המתנה האמיתית של חג המולד
ג'וסאני אמר פעם: "חג המולד הוא חג החיבה. החיבה של אלוהים לאדם שהפכה אישה לאם והפכה את אלוהים לתינוק."
הוא מדבר על דבר פשוט ומדהים: האהבה הופכת מופשטת למוחשית.
זה מה שחסר במשרדים שלנו. לא עוד כיסאות מעוצבים (אנחנו ב-La Mercanti דואגים לזה). לא עוד מערכות ניהול.
חסרה נוכחות אנושית אמיתית.
אנשים לא רוצים עוד "מוטיבציה" או "סלוגנים". הם רוצים מישהו שבאמת רואה אותם. שבאמת איכפת לו. שבאמת נוכח.
השאלה שתשנה את השנה הבאה שלך
אני רוצה לסיים עם שאלה אחת. לא תשובה – שאלה.
כשתסתכל אחורה על שנת 2026 בעוד שנה מהיום – מה תרצה שיזכרו עליך?
את המכירות? את הפרויקטים?
או את האופן שבו גרמת לאנשים להרגיש שהם חשובים?
האתגר שלי אליך
אני רוצה לאתגר אותך בשבוע הקרוב:
בחר יום אחד – יום אחד בלבד – שבו אתה נוכח לגמרי.
לא רק בגוף. נוכח בראש, בלב, ברצון.
עם כל אדם שאתה פוגש, תן לו את כל עצמך ל-5 דקות. לא יותר – 5 דקות של נוכחות מלאה.
ובערב, שאל את עצמך: האם היום הזה היה שונה?
זה חג המולד האמיתי: לא מתנות, לא קישוטים.
זו נוכחות. נוכחות שמשנה הכול.
P.S. אם המאמר הזה נגע בך, שתף אותו עם מישהו שצריך לקרוא אותו. לא בשביל הקליקים – בשביל שמישהו אחד ירגיש פחות לבד השבוע.